המרכז למורשת יהדות קווקזשורשים ומרחב גאוגרפי
יהודי ההרים התפתחו כקהילה יהודית מובחנת במזרח ובצפון הקווקז, בעיקר בדגסטן ובאזרבייג׳אן ובמרכזים נוספים בצפון הקווקז. שפתם המסורתית, ג׳והורי, משתייכת למשפחת השפות האיראניות ומעידה על קשר היסטורי עמוק למרחב האיראני.
על ראשית ההתיישבות היהודית בקווקז קיימות מסורות קדומות לצד השערות מחקריות שונות. אין צורך לבחור סיפור מוצא יחיד כאשר המקורות אינם מאפשרים ודאות; דווקא הצגת שכבות המסורת והמחקר נותנת תמונה אמינה יותר.
קהילות וערים
במהלך הדורות נוצרו מרכזים חשובים בדרבנט, קובה וסביבתה, באקו וביישובים נוספים בדגסטן ובצפון הקווקז. המרחקים, השפות השכנות והנסיבות המדיניות יצרו גיוון פנימי במנהגים, בהגייה, בלבוש ובתרבות.
העת החדשה והשלטון הרוסי
במאה ה־19 גדל התיעוד של יהודי ההרים בכתיבה רבנית, מנהלית ואתנוגרפית. השינויים המדיניים בקווקז, התרחבות הערים והקשרים עם מרכזים יהודיים אחרים השפיעו על חינוך, מסחר והנהגת הקהילות.
התקופה הסובייטית
התקופה הסובייטית הביאה עיור, חילון ממסדי ושינויי שפה, ובמקביל נשמרו מרכיבים של זהות משפחתית, מסורת ומנהג. בדרבנט התקיימה גם יצירה מודפסת בג׳והורי, ובה עיתונות מקומית.
ישראל והתפוצה כיום
גלי העלייה במאה ה־20 וביתר שאת לקראת סופה העבירו חלק גדול ממרכז הכובד הקהילתי לישראל. לצד ישראל ממשיכות קהילות של יהודי ההרים לפעול ברוסיה, באזרבייג׳אן, בארצות הברית ובמקומות נוספים.